איך לנפץ תקרת זכוכית- פרק 7

זנחתי לחודשיים את סדרת הפוסטים שלי על ניפוץ תקרת הזכוכית שלי, שהיא לנגן מצויין מהתחלה עד הסוף את הבלדה מספר 1 של שופן (רצוי גם מול קהל אוהד!!).

התחלתי את הסדרה בדצמבר 2020 וכתבתי שם שהדד ליין הוא אפריל/ מאי. מאי עוד רגע מסתיים ואני עוד לא שם.. ועוד כשהצבתי את היעד הזה היתה עוד יצירה אחת שהתכוונתי להשלים. לא דד ליין ריאלי בשום צורה הצבתי לעצמי.

ואחרי שעשיתי חודשיים הפסקה בתהליך על מנת להשקיע באתגרים אחרים מאוד מאוד גדולים שקפצו עליי בחיי, הבנתי משהו-- עוד כלל בדרך לניפוץ תקרת זכוכית-- תקרת זכוכית זה משהו שהוא מעבר לדד ליינים ולמשימות שגרתיות של היומיום. הרי דיברתי בפוסט הראשון בסדרה על איך אני מדמיינת שאפשר להפוך את הזכוכית לניילון.. למשהו גמיש שממש ניתן לעקם ולפרוץ אותו.

לכן, כדי להפוך "תקרת זכוכית" ל"תקרת ניילון", עליי להפוך את כל הזמן והמרחב שיש לי לניילון. לחומר גמיש בלי תאריכים ממש. אם הדד ליין שלי היה אפריל או מאי אז אין בעיה שזה יהיה גם אוגוסט, ספטמבר, או אפילו מאי של השנה הבאה.

בזמן שדד ליין והצבת יעדים זה דבר שעוזר לנו המון בחיים בתחומים מסויימים, נראה שבתחומים אחרים צריך להגיד-- אני פשוט עושה הכל שזה יקרה, אבל אין דד ליין. יש בשביל זה את כל הזמן שבעולם!

השבוע התפניתי ליצירה בחזרה, אחרי חודשיים הפסקה, והבנתי שאני הרבה יותר פנויה אליה עכשיו ושהזמן והמרחק מהפעם האחרונה שהתאמנתי רק עשה לה טוב. לא תמיד אימונים בבית זה הכל, לפעמים צריך פשוט להיות במצב פנוי ומחובר יותר.